📝לא לשכוח את כל גמוליו
השיעור נאמר בשבוע של פרשת שלח, שבה קוראים על חטא המרגלים. הרב פתח ברעיון שהיה קרוב מאוד ללבו: שכל אחד ירשום לעצמו, בפנקס מיוחד, את ההודיות ואת הניסים שהקדוש ברוך הוא עושה עמו. כך מקיימים את ציווי דוד המלך: "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה', וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו". לא לשכוח שום דבר ממה שגמל עמנו ה' יתברך.
ולמה זה קשור לפרשת השבוע? חטא המרגלים היה חטא של לשון הרע. ואין תיקון טוב יותר ללשון הרע מאשר להודות לה'. כמו שמובא בסידורים, שבמילים "להודות לך" יש לכוון: שלא נברא הפה אלא להודות, ולא לדבר לשון הרע.
ההפך מן החטא החמור ביותר שלנו, לשון הרע, הוא ההודיה. מי שרושם את הניסים שעושה עמו בורא עולם, זוכר אותם ומספר אותם לבניו ולנכדיו, מתרגל לראות את הטוב. ומי שמתרגל לראות את הטוב, מתקן בדיוק את מה שהמרגלים קלקלו.
ומכאן לשאלה הגדולה של הפרשה: מה היה כל כך חמור בחטא המרגלים?